0

קבלת שבת


ביום שישי הגננת מספרת סיפור מהתנ"ך ואז מדליקה נרות, היא אומרת שזאת מסורת בדת. אני אוהב את סיפורי התנ"ך כי אז אלוהים מתקרב אלי ומחבק אותי. שאלתי את הגננת מה זה דת והיא אמרה שמגדלים אותי בתור גוי. אז שאלתי מה זה גוי והיא ענתה שזה ההפך מיהודי. ורציתי לשאול מה זה יהודי אבל היא הרימה אצבע והשתיקה אותי. אני הסתכלתי אל אלוהים והוא נעלם . בכל פעם שמדליקים נרות הוא נעלם. חזרתי הביתה עצוב וחיפשתי את אלוהים, הוא ישב ליד בן וליטף לו את הראש כי צומחות לו שיניים והוא בוכה כל הזמן. שאלתי את אלוהים למה הוא נעלם כשמדליקים נרות והוא היה עצוב וענה שהוא לא ביקש שידליקו לו נרות רק שיתנו לו חיבוק. אבא לא אוהב דת כי זה לאנשים חלשים ואמא אומרת שמסורת מרגיעה את הלב וסבתא אמרה  שרק אלוהים יכול להרגיע לב כואב ואלוהים מחא כפיים ואמר שסבתא חכמה ואני שאלתי מה זה גוי וכולם הסתכלו עלי ונאנחו שהילד הזה קשה, ואני התחלתי לבכות והתיישבתי ליד בן ואלוהים ליטף לי את הראש ואמר לי שאני ילד סקרן וכשאגדל אדע הרבה דברים ואני עניתי שלא כיף לגדול ואלוהים ענה שאני אגדל איתו ואמרתי שאני פוחד כי הוא נעלם מדי פעם אבל הוא ענה לי שהוא תמיד לידי גם אם אני לא רואה אותו, ואבא כעס  ששוב אני מדבר עם החבר הדמיוני שלי ואמא אמרה שהיא דואגת לי וסבתא אמרה שהלוואי על כולנו שיהיה לנו כזה חבר דמיוני וקרצה לי ואלוהים ליטף לה את הראש ואמר שהיא ילדה אמיצה ואמרתי שגם אני רוצה להיות אמיץ והוא ענה לי לא לפחד לשאול שאלות ואז אלוהים דגדג את בן שצחק וצחק ואמא אמרה שאני מתסיס אותו לפני השינה ואבא אמר לי להיות הבכור הרציני ואז התחלנו לשחק במחבואים וגם סבתא קמה ושיחקה למרות שהעצמות שלה זקנות ואלוהים אמר שזה כיף שבת כי הוא אוהב לשחק איתנו, והוא ניסה לדגדג גם את אבא ואמא אבל אבא קרא בעיתון ואמא אמרה שהיא עייפה, ואלוהים היה עצוב שלא משחקים איתו.

0

צחי הבן דוד


צחי הוא בן דוד שלי הכי מצחיק בעולם, הוא תמיד משתולל איתי כשהוא בא ואז אבא אומר לו להתבגר כי עוד מעט הוא הולך לצבא, ואמא אומרת לו שצריך להיות מודע ואני שאלתי מה זה מודע וצחי ענה לי בצחוק שזה להיות חופר ודמיינתי את אמא חופרת  באדמה וסבתא אמרה שצריך להיות מאושר בחיים וצחי אמר שאי אפשר להיות מאושרים בחיים האלה, אז כולם התנפלו עליו שהוא אידאליסט ואני שוב שאלתי מה זה אידאליסט וכולם הפנו אלי מבט כועס אבל אלוהים הראה לי את התמונה התלויה בסלון, היא של צחי, הוא צייר אותה, צחי מצייר יפה, ואלוהים אמר שצחי אומן, אז אמרתי בקול רם שצחי אומן, ואז אבא כעס ואמר שבחיים צריך להיות מציאותי ואמא נאנחה ואמרה שלכל אחד יש חלום וסבתא אמרה שיוסף היה בעל חלומות וזה הציל את כולם, ואלוהים אמר שסבתא חכמה וצחי התבדח שהוא אומן האשליות והוציא לי מטבע מהאוזן וזה הצחיק אותי ואז גם אלוהים צחק ואמר שצחי מתבייש ושיש לו מלא תמונות בפלאפון שלו אז ביקשתי מצחי שיראה לי עוד תמונות והוא שאל מאיפה אני יודע שיש לו עוד אז עניתי לו שאלוהים אמר וכולם הסתכלו עלי ואלוהים ליטף את הראש של צחי והיו לו דמעות בעיניים אבל הוא התבדח שאלה סתם רישומים ואבא אמר לו לעשות מזה מקצוע ושיהיה אדריכל כי מרוויחים טוב ואמא אמרה לו שייפתח את נפש האומן שבו וסבתא אמרה שזה מתנה מאלוהים  ואלוהים התחיל לדגדג את צחי והוא התחיל לצחוק ולדגדג אותי והתגלגלנו על הרצפה ואלוהים אמר שידאג לצחי בצבא.

0

שומשום היפתח


קראנו בגן את הסיפור "עלי באבא וארבעים השודדים", ושיש להם סיסמא "שומשום היפתח" ואז המערה נפתחת ויש מלא אוצרות, והגננת הסבירה לנו שכל אחד בעולם צריך  סיסמא מיוחדת  שפותחת דלת לאוצרות. והיא שאלה למי יש סיסמא מעניינת, אז גילי ענתה  שהעיקר הבריאות, כי אמא שלה אחות בבית חולים והיא עושה הרבה זריקות, והגננת אמרה שזאת סיסמא חשובה, ושרון ענה שצריך השכלה בחיים, כי אבא שלו מנהל ומרוויח הרבה כסף, ויש להם ווילה,  והגננת אמרה לו כל הכבוד, ורווית ענתה שצריך להינות כי חיים רק פעם אחת, כי הם נוסעים הרבה לארצות רחוקות, ואני לא ידעתי מה לענות, והגננת נאנחה ואמרה מה יהיה עלי בכיתה א', וכשחזרתי הביתה שאלתי את אבא מה הסיסמא שלו, ואבא אמר שהכי חשוב זה להיות חזק, כי אז מצליחים בכל דבר, והוא אפילו מתאמן לרוץ מרתון. אמא אומרת שהכי חשוב זה הרגש, ואם לא מרגישים טוב בלב אז לא טוב בחיים, אבא אומר שהיא יותר מדי מנתחת דברים, ואני נבהלתי ושאלתי את אמא אם היא עושה ניתוח, אז היא צחקה ואמרה לי שזה כמו סיסמא, וסבתא אמרה שבסוף כולם מתים החולים והבריאים, אבל אבא אמר שעדיף למות בריא ולא לסבול, ואמא אמרה שבלי ראיה פנימית זה לא נקרא לחיות, ואני הסתכלתי בתוך החולצה ולא ראיתי כלום רק את הבטן שלי, וסבתא אמרה שלפעמים צריך להסכים גם להיות חולה, אבל סבתא לא מתערבת, אז היא הלכה לקחת את בן לידיים, והתחילה לזמזם לו, והוא גרגר והניף ידיים ורגליים, ואני גם רקדתי סביבו, והוא חייך אליי, בן תמיד מחייך אליי, ואז הלכתי לשבת ליד אלוהים ואמרתי לו שאני עצוב  כי רק לי אין סיסמא, ואז הוא ליטף את ראשי ואמר לי שהוא ייתן לי את הסיסמא הכי טובה בעולם, ואז הוא לחש לי באוזן שאף פעם לא אשכח שאני הילד שלו גם כשאהיה מבוגר, ואז הוא קרץ לי ואמר לי שנשחק בחידות, ואני שאלתי אותו למה המבוגרים לא מדברים איתו, והוא צחק וענה שזאת באמת חידה טובה, והוא אמר לי שהם שכחו להיות ילדים, ואז הוא שאל אותי למה לחיות יש כמה גורים בבת אחת, ואני עניתי שככה הם משחקים ביחד מההתחלה, ואלוהים מחה כפיים ואמר לי כל הכבוד, ואני שאלתי אותו למה הגננת לא אוהבת אותי, ואלוהים צחק, ודגדג אותי ואמר לי שיש לי חידות טובות, ואז הוא ענה לי שזה בגלל שאני מפריע לה להיות מבוגרת, ושזה דבר טוב, ואז התחלתי לדגדג את אלוהים גם אני והתגלגלנו על הרצפה, וסבתא הסתכלה וחייכה, וקרצה לי, ואמרה לי שאם העצמות שלה היו צעירות יותר הייתה מצטרפת.

0

אני בריא


היום אבא ואמא לוקחים אותי לזקי. זקי הוא החבר הכי טוב של אבא מהגן. הוא רופא ילדים. אבא אומר שצריך לסדר את עניין החבר הדמיוני שלי לפני כיתה א', ושאלמד להתמודד עם החיים, אמא אומרת  שהיא מודאגת מהרגישות שלי, וסבתא אומרת שזה יעבור לבד. אבל אני לא רוצה שזה יעבור לבד, כי אלוהים הוא החבר הכי טוב שלי. אז אמרתי להם שאני לא חולה, ואבא אמר שאת זה זקי יקבע. ואמא אמרה שלא יזיק עוד חוות דעת. אותי הצחיק שחווה של חיות יודעת דברים. זקי מצחיק מאד, ועושה פרצופים. אבא אמר לו להפסיק להשתטות. אבל זקי ענה לו שהוא אוהב להיות ילד, שזה עושה טוב לנשמה. אז שאלתי מה זה נשמה, ואמא כעסה ואמרה לי להפסיק עם השאלות, אבל זקי אמר שאני סקרן ושזה טוב. הוא ענה לי שנשמה זה חלק בלב שלי שחבר עם אלוהים. ואני עניתי לו שאלוהים מלטף לי את הראש כשאני עצוב. אז זקי אמר שגם לו זה לא יזיק. ואבא כעס עליו שהוא לא עוזר לנו, ואמא התחילה לבכות, וזקי אמר לה שהיא צריכה להשתחרר, אחרת היא תתמוטט, ואני דימיינתי שאמא ציפור קטנה משוחררת ועפה מהכלוב , ואמרתי לה שאני מוכן גם לעוף איתה, והיא אמרה לזקי אתה רואה למה אני מתכוונת, אבל זקי צחק ורץ סביב החדר כמו ציפור, ואבא ואמא רצו לצחוק גם אבל התאפקו, ואבא אמר שנהיה רציניים ושצריך לפתור את הבעיה, וזקי אמר שאין לי בעיה, שיש למבוגרים בעיה שהם שכחו להיות ילדים, אז אבא ענה לזקי שאם הוא כל כך חכם מה הפיתרון לכיתה א', אז זקי אמר שישאלו אותי מה יהיה בכיתה א', אז אמרתי שאני לא אספר על אלוהים לכולם רק למי שרוצה להיות חבר שלו. אז זקי מחא כפיים ואמר לי כל הכבוד, ואבא ואמא הסתכלו עלי ושאלו למה אני מדבר כל הזמן על אלוהים עכשיו, ועניתי שאני עדיין לא בכיתה א', וזקי אמר להם להתבייש כי אפילו לא ראו שיש להם ילד גאון, ואני שאלתי מה זה גאון, ואמא כמעט אמרה לי לא לשאול שאלות, אבל עצרה והסתכלה לעבר זקי, וזקי ענה שגאון זה מישהו שיכול להיות ילד כל החיים, ושרוב המבוגרים טיפשים. ואני צחקתי ודמיינתי את אבא מקפץ על רגל אחת בדרך לעבודה עם החליפה והתיק שלו, ואת אמא מתנדנדת בנדנדה הכי גבוהה בפארק עם בן בידיים, ואת סבתא עושה תחרות עגלות עם הקניות בסופר, ואלוהים גם צחק, וליטף את הראש של זקי, וזקי שאל אותי אם יש רוח בחדר, ואלוהים ליטף את הראש של אבא, אבל הוא קם ואמר שהוא מאחר לעבודה, ואלוהים ליטף את הראש של אמא, והיא התחלה שוב לבכות, וזקי אמר לה שתוציא הכל מהלב, ואני דמיינתי את אמא מוציאה כל מיני דברים מהלב, וזקי קרץ לי ואמר שנתראה בארוחת ערב.

0

דוד וגוליית


הגננת קראה לנו בקבלת שבת את הסיפור על דוד הקטן שניצח את גוליית הענק, ושזה שיעור לחיים שלא צריך לפחד. אני מפחד לעלות לכיתה א', אבל אבא אומר שידע זה כוח,  אמא אומרת שזה כיף ללמוד דברים חדשים, אז אמרתי לה שאני יכול ללמוד דברים חדשים בגן, אבל היא ענתה שצריך לגדול כי אין ברירה, אז התחלתי לבכות ואבא אמר לי להפסיק להזיל דמעות ולהיות גבר, ואמא אמרה לי שאני צריך לעשות מאמץ ולהתגבר כי מה יהיה בצבא, אבל אני לא יכול, אז סבתא חיבקה אותי חזק, ואמרה לי לא לדאוג כי הכל מסתדר לבד, ואני שאלתי אותה אם אהיה לבד כל הזמן, והיא אמרה שתמיד תהיה לי המשפחה ויהיו לי גם חברים טובים, אבל זה לא עזר לי כי נשארתי עצוב, וגם אני לא רוצה ללכת לצבא, ואז בכיתי עוד יותר, אז אלוהים התיישב לידי וליטף את ראשי ואמר שהוא תמיד יהיה לידי, ויעזור לי. אז שאלתי אותו איך דוד הצליח להיות גיבור, ואלוהים אמר שדוד תמיד זכר להיות הילד של אלוהים, כמו שאני עושה, ושזה נקרא להיות גיבור, אז שאלתי את אלוהים למה כולם לא ככה, ואלוהים בכה גם, ואמר שהם רוצים לעשות הכל לבד, ושזה מעייף. אז ליטפתי את הראש של אלוהים, ואמרתי לו שאני תמיד אהיה הילד הכי פצפון שלו, ואז הוא צחק ואמר שהוא אוהב אותי, וגם את אבא ואת אמא ואת סבתא, וגם את בן התינוק, ואת כל הילדים שלו בעולם, אז שאלתי את אלוהים למה הם לא אוהבים אותו בחזרה, כי זה כיף להיות ביחד, והוא ענה שהם עסוקים בלהיות מבוגרים, אבל שהוא ממשיך לדפוק על הדלת כדי שיתנו לו להיכנס.

0

בן בבית


אמא חזרה עם בן הביתה, הוא בוכה כל הזמן. אבא אומר שזה בגלל שאמא עצבנית, אמא אומרת שיש לו את האופי המנדנד של אבא. סבתא אומרת שיש לו גזים בבטן, וזה כואב, ושגם לי היו. אני מרחם על בן ורוצה גם להשתתף ולטפל בו, אבל אמא אומרת  שאני עדיין קטן ושזה מסוכן. אז בנתיים אני מספר לו סיפורים על אלוהים ומבטיח לו כשיגדל שנשחק ביחד, אז אבא כועס ואומר שאני כבר גדול, וכדאי שאפסיק עם החבר הדמיוני. אז הלכתי לשבת עם אלוהים, ואמרתי לו שאני לא מבין מבוגרים. והוא צחק  ואמר שגם הוא לא. זה היה כל כך מצחיק שאלוהים גם לא מבין מבוגרים,  וסבתא שאלה מה מצחיק כל כך. סבתא באה לעזור הרבה, כי אמא עייפה כל הזמן. אז עניתי לה שאלוהים גם לא מבין מבוגרים, כמוני. אז היא חייכה וענתה לי  שמבוגרים גם לא מבינים את עצמם, הם רק משחקים בכאילו. אז אלוהים אמר שסבתא חכמה. אז שאלתי את אלוהים אם גם אני, כשאהיה מבוגר אשחק בכאילו. והוא ענה לי שאם ארשה לו, הוא תמיד ידאג לי וגם לבן שנישאר ילדים. אז שאלתי שוב למה מבוגרים לא רוצים להיות ילדים, והוא לחש לי בסוד שהם מתביישים. אז אמרתי לאלוהים שישאר בבית ליד בן וישמור עליו, כי הוא בוכה הרבה, וגם על אמא, שישמור, כי היא לא ישנה מספיק, אז אלוהים ליטף את ראשי ואמר לי שאני לא צריך לדאוג לאף אחד, כי הוא נמצא עם כולם באותו הזמן. אז שאלתי אותו אם גם אני יכול להיות גם בגן וגם בבית באותו הזמן, והוא ענה שרק הוא יכול כי הוא אבא חזק. הרגשתי קצת עצוב שאני צריך ללכת לגן ולעזוב את בן. אבל אלוהים התחיל לדגדג אותי והתגלגלתי על הריצפה מצחוק. אז סבתא אמרה שצריך ללכת לגן כי מאוחר, ואלוהים אמר שנעשה תחרות מי רץ יותר מהר, ואני ניצחתי.

0

בן נולד


הלכנו לבית החולים כדי לראות את האח הקטן שנולד. הוא כולו מקומט. אבא רוצה לקרוא לו עוז, אבל אמא אמרה שזה יבהיל אותו להיות חזק כל הזמן, ושנקרא לו תום. אבא ענה שהיא תעשה ממנו ילדה בסוף, ושצריך שם גברי. סבתא אמרה שלא חשוב השם, רק שנאהב אותו חזק חזק.  אני רציתי לקרוא לו באדי ואבא נזף בי שזה שם של כלב. הלכתי לחדר התינוקות וכולם בכו שם. שאלתי את האחות למה הם בוכים והיא ענתה שהם כבר מתפנקים. אז שאלתי למה הם מתפנקים כבר והיא ענתה לי לא להפריע לה כי יש לה הרבה עבודה. נעמדתי ליד העריסה של התינוק שלנו, וגם אלוהים נעמד לידי וליטף לו את הלחי, והוא  הפסיק לבכות והסתכל על אלוהים, והאחות רצה אלי בבהלה ושאלה מה עשיתי לתינוק כי הוא כבר לא בוכה, אז עניתי לה שהוא הבן של אלוהים, ושאלוהים ליטף לו את הלחי, אז היא אמרה לי לא לדבר שטויות כי אין אלוהים, ושלחה אותי לחדר של אמא, והיו שם גם דודה שוש, אחות של אמא, ודוד יודיק, אח של אמא, וכולם התווכחו שצריך שם מודרני, ואני אמרתי שהתינוק הוא הבן של אלוהים ושאלוהים ידאג לו, וכולם השתתקו והסתכלו עלי, וסבתא קרצה לי והציעה שאולי נקרא לו בן, ואלוהים לחש לי באוזן שסבתא מאד חכמה, ואז הם התחילו לדבר כולם ביחד שבן נשמע שם מעניין ומקורי, ואלוהים התחיל לרקוד איתי, ודודה שוש אמרה לי שאפסיק לקפץ כי אני הבכור עכשיו, ועניתי לה שאני רוקד עם אלוהים כי הוא שמח שיש לו עוד בן, ודוד יודיק אמר לאבא שיקח אותי בידיים וינער ממני את הג'וקים, אז נבהלתי כי חשבתי שזחלו עלי ג'וקים, אבל אלוהים ליטף את ראשי ואמר שאלה דיבורים של מבוגרים, ושהג'וקים מאד נקיים,  וסבתא כעסה על הדוד יודיק על שהבהיל אותי, ורצתה לקנות לי גלידה בקיוסק, אבל הייתי עצוב ולא התחשק לי, אז אלוהים התחיל לקפץ כאילו זחלו עליו ג'וקים, והתחלתי לצחוק וסבתא חייכה ואמרה שהיא אוהבת לראות אותי שמח, אז אמרתי לה שאלוהים מצחיק אותי עם הג'וקים, והיא ענתה לי שאם הייתה יותר צעירה הייתה מקפצת גם, אז אלוהים דגדג אותה והיא התחילה לצחוק, ואמרה שהיא לא מבינה מה קורה לה, ואלוהים קרץ לי, ואמרתי לה שגם היא תינוקת, והיו לה דמעות העיניים.

0

לא רוצה לגדול


אבא ואמא קנו לי מיטה חדשה, יותר ארוכה. אבא אמר שאני צריך להתבגר. אמא אמרה שעכשיו אני הילד הגדול במשפחה. אני אוהב את המיטה הקצרה כי הרגל שלי נוגעת בפרווה של החברים בלילה. אבא אמר שאני כבר גדול ולא צריך בובות.  אמא אמרה שאני צריך חברים אמיתיים. הגננת סיפרה לילדים בגן שיהיה לי אח קטן ועכשיו אני הבכור ושזה כבוד גדול. שאלתי אותה מה זה כבוד גדול והיא אמרה שזאת אחריות, כמו שאחראים על פינת הספר. אני עניתי לה שאני דווקא אוהב בלגן בספרים. היא ענתה לי לא להתחצף. היא תמיד אומרת לי שאני מתחצף. אני לא רוצה לגדול. כשגדולים לא כיף. אבא עובד ועייף וכבר אין לו זמן לשחק איתי. הוא כל הזמן אומר שצריך להיות חזקים בחיים. גם אמא כל הזמן עייפה ואין לה כח להקשיב לסיפורים הדמיוניים שלי. הגננת כל הזמן אומרת שבגן יש חוקים ואי אפשר לעשות מה שבא לנו. אני רוצה להישאר ילד קטן. סבתא לקחה אותי אליה הביתה ואפתה איתי עוגיה ענקית. ואכלנו אותה לארוחת ערב. היא הרשתה לי לעשות גלים באמבטיה ולהשפריץ מים כמו בברכה. כיף אצל סבתא. היא גם אמרה שתספר לי סוד גדול. היא נתנה לי לישון איתה במיטה ולחשה לי באוזן לא למהר לגדול כי במילא הזמן עובר מהר. אני שאלתי את אלוהים למה צריך להתבגר, אבל הוא אמר לי שאצלו תמיד אפשר להישאר ילד קטן, כי הוא אוהב להיות האבא. אז שאלתי אותו אם גם סבתא הזקנה היא הילדה הקטנה שלו, והוא ענה שגם סבתא בוכה לפעמים והוא מלטף את ראשה ומחבק אותה חזק חזק ואחר כך היא מרגישה יותר טוב. ושאלתי אותו אם גם אבא הוא הילד הקטן שלו, ואלוהים ענה לי שאבא רוצה להיות ילד חזק ולא רוצה שילטפו אותו. ושאלתי אותו אם אמא הילדה הקטנה שלו, והוא ענה שהיא רוצה אבל היא מתביישת. ושאלתי גם על הגננת אם היא הילדה הקטנה שלו. ואלוהים ענה שהיא מאד אוהבת לשחק במורה, ושכחה שהיתה פעם תלמידה. אני הבטחתי לאלוהים להישאר תמיד הילד הקטן שלו. אלוהים צחק ואמר לי לא לדאוג כי הוא תמיד יזכיר לי.

0

לא רוצה אח חדש


אמא בהריון. כולם שמחים אבל אני עצוב. לא רוצה אח חדש. אבא אמר שאני אהיה הגדול במשפחה אבל אני רוצה להיות הקטן. אמא אמרה שהאח החדש יביא לי מתנה כשיבא. לא צריך, סבתא מביאה לי מלא מתנות, כל הזמן. הגננת נישקה את אמא ואמרה  שאולי יקראו לתינוק על שם סבא שמת, זאת מסורת.  אבל אמא אמרה שהיא מעדיפה שם מודרני כי לסבא קראו יוסל'ה. שאלתי את הגננת מה זה מסורת והיא אמרה שזה איך שמתנהגים. אז שאלתי אותה אם כשאני שובב זה גם מנהג, אבל היא ענתה לי לא להתחצף. אבל לא התחצפתי. שאלתי את סבתא מה זה מסורת והיא אמרה שזה כמו מקלחת כל ערב. אז אמרתי לה שאני לא אוהב מסורת. סבתא צחקה ואמרה לי להיות חופשי כמו פרפר. אני אוהב פרפרים, כל פעם שאני מנסה לתפוס אחד הוא בורח לי. אף פעם לא הצלחתי לתפוס פרפרים. בערב לא הצלחתי להרדם ואמא ויתרה לי ושמה לי סרט על אח קטן שבא למשפחה. אבל לא אהבתי והלכתי למיטה. אלוהים התיישב לידי וחיבק אותי חזק חזק וליטף את ראשי, ואמר לי לא לדאוג והזכיר לי את החתולה שבשכונה. יש לה הרבה גורים אבל היא לא מרשה להם להתרחק, והיא מלקקת את כולם, והגורים משחקים ביחד. אלוהים שאל אותי איזה גור אני הכי אוהב. אז אמרתי לו שאני אוהב את כולם כי הם כולם חמודים. ואלוהים אמר לי שזה ככה גם עם האחים.

0

סבא מת


אני עצוב. סבא מת. כל המשפחה התאספה בבית של סבתא לשבעה. סבתא אומרת שטוב לסבא עכשיו במקום החדש. אמא שאלה אותה מה כל כך טוב בקבר, ודוד יודיק, אח של אמא  צעק שאף אחד לא חזר מהמתים לספר מה יש שם. אבא אמר שצריך להיות חזקים כי חיים רק פעם אחת. ישבנו כל בני הדודים במרפסת, הגדולים כל הזמן התכתבו בפלאפון, והקטנים שיחקו משחק מחשב בטאבלט. דודה שוש, אחות של אמא אמרה שאנחנו באבל ושנפסיק, והמבוגרים התנפלו עליה שמה היא נעשתה דתיה פתאום, והיא התחילה לבכות ואמרה שאף אחד לא מבין אותה. וסבתא אמרה לה שזה בגלל שהיא עצובה, ושתתנחם שסבא בשמיים עם אלוהים, ועוד פעם כולם התנפלו על סבתא ואמרו לה שתתעורר למציאות, ושכל המשפחה מתפרקת. הם בילבלו אותי. המבוגרים כל הזמן מבלבלים אותי. אז הלכתי לשבת בצד ליד אלוהים והוא גם היה עצוב כי אף אחד לא מאמין שיש לו ממלכה, והוא רצה לנחם את כולם שסבא חזר לגן שלו, ואני רציתי להיות גיבור ואמרתי שסבא עם המלאכים עכשיו, וכולם נעצרו פתאום והיה שקט בחדר, וחשבתי שהם יכעסו עלי, אבל אלוהים קרץ לי, ואף אחד לא אמר לי כלום, ואלוהים אמר שהוא ינחם אותם בכל זאת, כי הם הילדים שלו, וליטף את ראשם, וכולם התחילו לבכות, וסבתא חיבקה אותי ואמרה שעשיתי מעשה טוב.